שאלות ירוקות

שאלה ירוקה #4

הסבירו את המאבק על קביעת סדר היום:

א. מי הסוגים השונים שלוקחים חלק במאבק במודל סדר היום?

ב. מה ההשלכות של המאבק על ההבנייה החברתית של המציאות?

ג. מה המקום של רשתות חברתיות בתהליך הזה: את מי הן מחלישות ואת מי הן מחזקות במאבק על סדר היום?

עיקר המאבק על עיצוב סדר היום מתנהל בין התקשורת, הפוליטיקאים וגורמים נוספים בחברה. כל צד מבקש להשפיע על סדר היום התקשורתי ובעקבותיו על סדר היום הציבורי בהתאם לאינטרסים שלו. הפוליטיקאים מבקשים לעצב את סדר היום כך שישרת את המטרות שלהם, להצניע נושאים פחות נעימים ולהדגיש נושאים שישרתו אותם. בדומה להם פועלים גורמים כלכליים.

התקשורת מנסה לעצב את סדר היום לפי המטרות שלה, ובעולם אידיאלי השיקולים צריכים להיות רק מקצועיים-עיתונאיים ולא אינטרסים אחרים (כמו כלכליים או פוליטיים). בין הפוליטיקה (והאליטות האחרות) לבין התקשורת יש מאבק כוחות מי יעצב את סדר היום עבור הציבור.

יש גורמים נוספים כמו ארגונים אזרחים שמנסים לעצב את סדר היום לפי המטרות שלהם: העלאת נושאים שנראים להם חשובים על סדר היום על ידי הפגנות, הפצת מידע, מסיבות עיתונאים ועוד.

המאבק על סדר היום יוביל לתיווך המציאות על ידי התקשורת באופן מסוים. אם התקשורת תהיה חזקה היא תעצב את האופן בו הקהל יקבל את המציאות ואם גורמים אחרים כמו פוליטיקאים יהיה החזקים יותר, המציאות שתתווך לקהל תהיה אחרת.

לרשתות החברתיות יש אפשרות לעקוף את אמצעי התקשורת המסורתיים ולהציף מידע ונושאים שפחות נח לאחרים לסקר, אבל, צריך לדעת שחלק גדול מהמידע שמגיע ברשתות החברתיות מקורו באמצעי תקשורת גדולים, אנחנו לא תמיד יודעים מה השיקולים (אלגוריתם) שהביא לנו מידע מסוים ולא אחר ואיזה מידע ממומן ואיזה לא. וצריך לדעת שארגונים גדולים (כלכליים או פוליטיים) מסווים מידע ונושאים מסוימים תחת "מידע חופשי". בנוסף, ברשתות חברתיות אנחנו מרכיבים בדרך כלל רשת של חברים, שבעלי מאפיינים דומים לשלנו ולכן יציגו סדר יום דומה לשלנו. לסיכום, יש לרשתות חברתיות פוטנציאל להצבת סדר יום אלטרנטיבי לזה הממסדי, אבל לא בטוח שזה מתממש בפועל.